"משה כיחכח בגרונו. המלצר היסס, השתהה לידו והחליק יד קמוטה על צדעיו המכסיפים.
"פארדון, מֶסייֶה," אמר המלצר ואחז במגש העגול במאונך, "אדוני מודע ודאי לדמיון המרשים בינו לבין הקיסר הרומי?"
"אקסקיוזה מואה?" שאל משה, מופתע מהפנייה האישית מדי.
"הקיסר – טריאנוס אופטימוס, הקיסר ה'טוב ביותר', וגם אם יורשה לי, היפה ביותר. כלומר," הוסיף המלצר והתנדנד על בהונותיו, "אם לא אכפת לך, אדוני, אני צ-י-י-ר."
"כן-כן," סקר אותו משה. "יפה."
"לאדוני פרופיל מושלם," הוסיף המלצר להתעקש. "האם אכפת לאדוני שארשום סקיצה?" "