"שבר ענן התפרק באפלה מעל למכונית ומים כבדים הוטחו בזעף על המגבים. משה הוריד והעלה לסירוגין את מנוף התאורה, והיטיב מבטו, אך הזרוע נותרה נטועה באדמה ואז ניפנפה את עצמה בתנועה עצלה ימינה ושמאלה, ימינה ושמאלה, ונשמטה. יותר לא ראה. הוא קילל בקול ויצא מהאוטו כשהוא נזהר לא להטיל את צלו על הזרוע.
הגשם שטף את פניו וצווארו, ובמהרה חדר גם אל מתחת לחולצתו. מדקרות הקור המקפיא גברו עם חבטות הרוח המייללת, והוא סוכך על פניו בכף יד פרושה כדי שלא לאבד את הראוּת. בזכרונו עוד ישב באולם הקולנוע החשוך, החמים, בירושלים, מתוודע בהנאה לעלילות אנטוניו מונטנה, הלא הוא "פני צלקת". "