"תוריד מסך ותרים אותו לקראת עולם חדש. כמו אז, ב"אולימפייה" בפריז, כשעלה מסך הקטיפה האדום ושמעת לראשונה את "לה-מאמא" בהופעה של "הקומפניון דה לה שאנסון". תיזכר, מקהלת גברים. תמרה טמנה ידה עמוק בחיקך, אבל אתה נשטפת זיעה קרה. להקת הגברים בחליפות ובעניבות ריחפה, התכוננה לקבור באהבה ובהערצה את האמא הגדולה שלהם, שלך. הלב קפץ מהמקום, עלה לבמה החשוכה למחצה והתייצב מולם לטקס הקדמון. הקרניים הלבנות של זרקורי התיאטרון חדרו פנימה וזרמו בעורקיו הקרים כמוות. הגברים שרו באהבה, התרפקו על גופה בריקוד הסוער וה"אולימפייה" כולה התייפחה עמם, והוא?"
