"הוא רק רצה את הפילם, או את התמונות, רצוי את שניהם – ומיד. מולם, מתחת לעץ פיקוס, התמקמו שניים לעמל יומם: נגן קלרינט צנום ושותפו הכרסתן שאחז באקורדיון כבד ומרופט. הם ניגנו את ואלס "מוזט" הצרפתי Valse Musette והנעימו את זמנם. נגן הקלרינט הצעיר שיגר מבטים וצלילים הישר אל תמרה, כשהוא מנענע את הכלי לעומתה, ועיניו נחרצות בה בכוונה רבה, שרות לה שיר הלל. העוברים והשבים עצרו ושילשלו בנקישה מעות ספורות לקופסת הפח שהציבו הנגנים על מעיל מרופט, פרוש לרווחה. "יש המון אנשים בתל אביב," התפלא משה, "הצמד הזה מפורסם?"
