ספרו המצויין והמקיף של יוחנן בן יעקב על פרשת הל"ה: 
"מדי פעם שיגרו מבין ידיהם המזיעות והמדממות צרורות קצרים מתת-מקלע. צליל הסטקטו נסך תקווה שהנה… אבל לנוכח אלפי המטרות הצרות עליהם ידעו שעל כל מטרה נופלת – צצות ועולות שתיים נוספות. התחמושת הלכה וכלתה במהירות מפחידה, וללא מכשיר קשר תקוותם לקבל תגבורת הלכה ודעכה. הקריאות שהחליפו ביניהם התמעטו עם כל הרוג. פצועים מדממים זעקו לעזרה בגרון ניחר מאחורי הסלעים הנמוכים מדי, ואי אפשר היה להציל. המבטים העזים, הנחושים, החלו להתחלף בהבנה שהם מוכרחים להיחלץ בכוחות עצמם. הקרביים המתכווצים באימה רטטו בידיעה שחייהם תלויים מנגד. אם לא יגיע החושך במהרה, יבוא הסוף המר במקומו."
קישור לסרט משנות ה – '70 של רשות השידור, בית ספר שדה כפר עציון:
גרסא מקוצרת עם ראיונות עדכניים:
מספרה של אנדה פינקרפלד:
